הפוטו-פוסט הזה מורכב מארבע רשימות המוצגות כאן אחת אחר השנייה…רשימה רביעית ואחרונה (למטה): "זכרונות מהפלאייה".
1. כמו בסרט (31.8.07)
יצאנו מהמדבר ולאחר כמה שעות נסיעה הגענו לעיר הקרובה. אני חושב על זה כבר כמה ימים ומגיע למסקנה כי המקום ממנו יצאנו הוא המקום הכי שרוט, הכי הזוי, הכי יצירתי בכדור הארץ. המילה "הכי" היא מילה מחייבת אבל אני משתמש בה בביטחון רב.
מדבר בלאק רוק" במדינה נבדה, ארה"ב הוא אגם מלח שהתייבש והותיר מישורים עצומים, אינסופיים של קרקע יבשה ומחורצת. בקיץ העולם הזה רותח מחום, בלילה, כמו שכל מדבר יודע, הטמפרטורות צונחות בצורה דרמטית. מידי פעם מזג האוויר משתגע וסופות אבק עוברות אנה ואנה והופכות את המקום לעולם סמיך ומאובק בצבע חום-לבן.
נגיד לרגע שאתם אלוהים..תשפכו לתוך הסביבה הקיצונית הזו כמה עשרות אלפי אדם, חלקם הגדול אנשים יצירתיים במיוחד ושימו אותם ביחד 8 ימים. לערבוביה שנוצרת קוראים : Burning Man..והמקום: "העיר של בלאק רוק". אם הייתי צריך לתאר את מה שנוצר כאן במשפט אחד הייתי אומר שמדובר בעווית במרקם הזמן, או אולי בפרצי יצירתיות שמתרוממים מידי פעם לגבהים חסרי תקדים. הנה תמונה מדהימה שהוספתי מאוחר יותר (תודה לבואינג בואינג) שמראה את עיר הסלע השחור במבט מהשמיים של מטוס ססנה…
..וישנם כלי הרכב המוטאנטיים, והמיצגים האסתטיים, והמוסיקה שדופקת בראש 24 שעות ביממה, והאנשים הערומים שמסתובבים ברחבי הפלאייה ומחפשים עולם טוב יותר, והאיש שנשרף בפולחן קדמון, ויש עוד..
כאשר אגיע לקשר אינטרנט מסודר אנסה לספר לכם משהו מאגדות עיר המדבר הזאת. תאמינו לי שיש למה לחכות.
כמו בסרט – Burning Man
——————————————————————————————————————————
2. רשימה שנייה: מה קורה פה? (5.9.07)
מה זה Burning Man ? מה הספור שם? התשובה לא פשוטה. באתר הרשמי של האירוע כתוב: "לנסות להסביר מה זה Burning Man למי שלא היה שם זה קצת מזכיר את הניסיון להסביר לעיוור כיצד נראה צבע מסוים. במקום אחר באתר הם אומרים שמדובר בניסיון לתת למשתתפים, אזרחי העיר של "הסלע השחור", לבטא עצמם בצורה קיצונית.
הנה כמה מילים ותמונות שמספרים משהו ממה שקורה:
כרטיס כניסה. בקנותך כרטיס כניסה לעיר של ה"אדם הנשרף" . כך כתוב על גבי הכרטיס, אתה מתנדב לקחת על עצמך סיכון של פציעה רצינית או מוות ואתה משחרר אותנו מראש מאחריות לכך…אתה חייב להביא עמך מספיק מזון, מים, מחסה ועזרה ראשונה על מנת לשרוד שבוע ימים בסביבה מדברית קשה במיוחד.
עולם ירוק ונקי – המוטו של Burning Man השנה. 
מקדש האמת. ב"פלאייה" היא כיכר העיר של ה,אדם הנשרף" יש מקדשים ומקומות פולחן רבים. אחד המקומות המרתקים לטעמי הוא מקדש האמת. וישנה גם פינת העצה הרעה..
תעודת העיתונאי שלי
את נמצאת..כאן
קשוט באחד מרחובות העיר
אלוהים של העיר – The Man
———————————————————————————————–
רשימה שלישית: פעם פה, פעם שם (6.9.07)
את התיאור הבא מצאתי באחד העלונים המחתרתיים שמחלקים בעיר הסלע שחור: "הסביבה כאן משתנה כל הזמן. מיצגים שאמורים להיות כאן, אינם ודברים שלא אמורים להיות מופיעים".גם האנשים כאן, נדמה, כל הזמן בתנועה. פעם אתה פה, פעם שם. אתה לא משאיר סימנים. תחושה של פטה מורנה. מדבר לא?
גלגלים חדשים הגיעו לעיר
המדיניות של המקום ברורה: Leave no trace . הטבע נשאר כאן נקי. כמו שהסביר לי אחד מהאנשים שדברתי עימו, מקום שאתה בא להתנקות בו חייב להיות נקי.
נקי ממה? מחברה שבעה? בורגנית?הספור שטלי ספרה לנו מדגים זאת יפה: אחד מחברי הקבוצה בה התארחה ספרה כי ראתה לכלוך בקרקע. כאשר התקרבה הבחינה כי מדובר בשטר של עשרים דולר. היא סירבה לגעת בו. אף אחד אחר לא התנדב לעשות זאת והשטר הטמא סומן ונותר במקום.
היה לי חלום קטן שבקשתי לממשו: לצעוד לפאתי המדבר. מכיוון שהקרוון שלנו היה בקצה הצפוני של העיר, לא הייתי צריך ללכת רחוק מידי. בוקר אחד מצאתי עצמי צועד בדד לכוון ההרים שהקיפו את האגם היבש. מהר מאד גיליתי שאני לא לבד. פה ושם היו מפוזרות דמויות. נקלעתי לארץ המתבודדים-המקום שבו בוחרים אזרחי עיר ה"סלע השחור" להיות לבד. .
גר מחוץ לעיר
קשה ללכת לאיבוד בימינו. מצד מזרח הבחנתי לפתע בספינה גדולה המתקרבת לעברי. כאשר התקרבה מעט יכולתי להבחין כי מדובר באחד מאותם רכבים מוטאנטים שהעיר מלאה בהם.
מפרש מלבין באופק
הלכתי לממש הבטחה שנתתי לעצמי עוד לפני שהגעתי לכאן: לטעום את הקרקע. האם אוכל לחוש בריח המלוח? גחנתי לקרקע ונתתי לשוני בעפר הלבנבן. הטעם היה..ובכן זה דמה לטעם עפר. מלח? לא יודע.
ריח המלוח. העפר של Burning Man
ואם מדברים על ריחות, הצרכים האנושיים, והכוונה בעיקר לאותם צרכים פיזיולוגיים יומיומיים, הינם אחת הבעיות היותר קשות כאן. שורה של ביתני פלסטיק צפופים מעטרים פינות שונות בעיר ומשמשים את עשרות אלפי התושבים הזמניים. אם אתם מחפשים דימוי צבעוני לגיהינום, בתי השימוש הציבוריים של "Burning Man עשויים לשמש דוגמה מצוינת. אם אתה מצליח להידחק פנימה, החום העז, המראות הלא אסתטיים והריחות יוצרים תחושת חנק עזה מעמידים אותך באחד ממבחני ההישרדות האישיים היותר גדולים כאן.
שלושה "נזירים" מהעיר על רקע בתי השימוש
על הניקיון קל יותר להתגבר. המים מוגבלים מאד – כמה מים אפשר להביא עמך לשבוע? ואסור כאן להפסיק לשתות. ההוראה היא להביט כל הזמן בצבע השתן כדי לראות אם אתה לא במצב של התייבשות.
להתקלח? מותרות. האבק באוויר והסופות שמתרגשות פעם אחר פעם הופכות את האנשים כאן לחיות מדבר מאובקות ומטונפות. זו הסבה שבמקום התפתח עם השנים טקס מרנין במיוחד הקשור למשאית המים שמזליפה מים על הדרכים על מנת לצמצם כמה שניתן את ענני האבק באוויר.
הטקס מתחיל בקריאה פתאומית של אחד הצופים: "המיכלית"! או אז אתה יכול לראות דמויות המגיחות במהירות מכל הכיוונים ופותחות בשעטה אל המים תוך שהם פושטים את בגדיהם ומנסים להרטיב את גופם העירום במידת האפשר.
סופת אבק טיפוסית המתרגשת על עיר הסלע השחור
———————————————————————————————————————
רשימה רביעית: זכרונות מהפלאייה (8.9.07)
גיא אמר לי בדרכו האנליטית שאבין מה קורה ב-Burning Man רק לאחר יומיים של שהות במקום. לקח לי הרבה יותר. בזמן שאני כותב את המילים הללו, כמה ימים אחרי שחזרתי לציוויליזציה, במקרה זה המזרח התיכון, אני עדיין מנסה לעכל את החוויה המוזרה והסוחפת הזו שבה התנסיתי.
האמת היא שמארגני Burning Man לא צריכים לעבוד קשה מידי על מנת ליצור את אותה אוירה חריגה, סוערת ומרגשת המאפיינת את האירוע. התנאים הקיצוניים במדבר הסלע השחור בנבאדה, החל מהחום העז השורר במקום במשך חודשים ארוכים וכלה בסופות האבק והריחוק ממקום יישוב עושים את שלהם. מי שרוצה יכול להוסיף לכך את 2 עקרונות היסוד שנקבעו על ידי המארגנים מלכתחילה: קדושת הניקיון של המקום והמדיניות של "לא להשאיר עקבות בשטח" ועיקרון הכלכלה העצמית לפיו כל משתתף חייב לספק את צרכיו ולשרוד בכוחות עצמו במשך שבוע ימים במדבר. בסביבה קיצונית מן הסוג הזה, פורח משגשג האירוע החריג, המשונה וההזוי הזה המכונה:Burning Man .
עיר חדשה במדבר
בתקופת האירוע צומחת ומתקיימת על הפלאייה- קרקעיתו היבשה והמלחה של האגם העתיק – עיר לכל דבר. העיר שאוכלוסייתה הגיעה השנה לכ-47,000 בני אדם פורחת ומשגשגת במשך שבוע ימים כשהיא מהווה בתקופה זו את העיר הרביעית בגודלה במדינת נבאדה ארה"ב. תקופה קצרה לאחר סיום האירוע, העיר על המבנים והמתקנים שבה, נעלמת כלא הייתה ומדבר הסלע השחור חוזר לעצמו.
כלי רכב עירוני
במשך שבוע ימים הלכתי לישון בסביבות 2-3 לפנות בוקר לקולות מוסיקת הטרנס וה-האוס, וקמתי בבוקר לצלילי אותה המוסיקה שהלמה בעיר 24 שעות ביממה. התחושה הייתה שאני חי בעיר הלקוחה מסרטי המדע הבדיוני הקלאסיים, מן ערבוב משונה של מקס הלוחם בדרכים, מלחמות הכוכבים ומטריקס. ברחובות העיר היו האנשים – יצורים מוטנטים שהיו מהלכים ורוכבים על כלי רכב משונים מכל סוג ומין.
עיניים שלי
תגים :42 מעלות, אבק, מים, אקסטרים, אסתטיקה, יצירתיות, צבעים, אורות, אמנות, אש, חופש, עירום ומריחואנה.
עיון בהיסטוריה של Burning Man מלמד על הדרך הארוכה שעבר האירוע הזה מהמופע המוזר והראשוני שהתרחש לפני כ-20 שנה בחוף קטן בסאן פרנציסקו שהשתתפו בו כעשרים איש, ועד למקומו הנוכחי במדבר נבאדה. נראה כי הסמל המאחד את כל האירועים הללו הוא האיש הנשרף שדמותו הלכה וגדלה עם השנים. גם הקונספט, נראה, עבר אבולוציה משלו.
חזון המייסדים כפי שמנוסח באתר האינטרנט בימים אלה, מדבר על יצירת חברה חדשה. הנה בתרגום חופשי חלק מהדברים: "הכוונה שלנו היא ליצור חברה שמחברת כל פרט שבה לכוחות היצירתיים שלו, לשותפות בקהילה, לאזרחות ולעולם הטבע שמחוץ לה. אנחנו מאמינים כי החוויה ש-Burning Man יוצר עשויה להביא לשינוי רוחני חיובי בעולם…אנו מאמינים בהתנסות לפני התיאוריה, ביחסים מוסריים לפני הפוליטיקה, בהישרדות לפני חיי נוחות, בתמיכה והתחלקות, במילוי תפקידים וקבלת אחריות…"
חברה חופשית
בערב האחרון שי הבעיר את המנגל כדי לשרוף את הסטייקים ששמרנו לסוף. התארגנו מסביב לשולחן כאשר התקרב אלינו אחד השכנים מהאוהל הסמוך והציע לנו לטעום מהנאצ'וס והממרח החריף שהכין. ברוח ה"שארינג" של המקום הזמנו אותו לשבת עימנו לשולחן. להפתעתנו הטובה הצטרפה אלינו אישה נוספת שהייתה עימו שהביאה עימה ילדה קטנה, רובי. לרובי יש היום יומולדת 12 הודיע לנו האורח. לבבי נחמץ. לילדה היו עיניים גדולות ועצובות. הצעתי לאייל שיביא את האקורדיון וינגן. דקה אחר כך כבר שרנו כולנו Happy birthday ועיניה של רובי נפקחו לרווחה. דקה אחר כך, כאשר שי הביא לה אוסף של לייטים צבעונים ראיתי לראשונה חיוך קטן. לא צילמתי. התמונות היו מיותרות.
|
Keep smiling (שיר שמצאתי בפלאייה) smile awhile- and while you smile another smiles and soon there are miles of smiles and life's worth while because you smile. |
החבורה שלנו כללה מדגם של אנשים שאפיינו פחות או יותר את הרכב האוכלוסייה בעיר הסלע השחור. היו שם יעל ושי שחיים בניו יורק – יעל מעצבת גראפית בחברת הייטק גדולה ושי (בעלה) אמן ישראלי עמוס בטונות של חן וכשרון. היו גם ברקת ואישה-אייל שבאו מעמק הסיליקון בקליפורניה. אייל, מהמייסדים של חברת מטהקפה הגשים בדרך לכאן גחמה פרטית ורכש אקורדיון בדרך, מה שעתיד להפוך כמה מהישיבות שלנו בקראוון ומחוצה לו לערבי שירה של שירים רוסיים. והיה כמובן גיא, אינטלקטואל וטכנולוג, או ההפך, קצין המבצעים וה-handy man של האירוע. גיא תכנן ובנה יחד עם הזוג הניו יורקי את "קאקמייקה" הרכב המדהים שיודע לנסוע בכל מזג אוויר והביא אותנו כמעט לכל פינה ברחבי הפלאייה. זו הזדמנות מצוינת להודות לחבורה המופלאה הזו.
להתראות בשנה הבאה
תגובות
בבקשה צלם המון ושים פה
באחד הספרים שתרגמתי היה אזכור נרחב של הפסטיבל וזה נשמע מדהים.
ל neverland
שקיים במציאות
פנטזיה ישנה שלי היא להשתתף ביום מן הימים
הייתי בפסטיבל לפני 4 שנים. היה אדיר, עדיין מחתרתי, מטורלל, צבעוני, עמוס כל כך. הייתי גם שנה שעברה, היה זוועתי. עמוס בהיפסטרים אמריקאים ואנשים שלא הבינו את המהות האמיתית של הפסטיבל ובאו רק כדי להתפרנס ממכירת סמים.
לא יודע איך היה השנה, אבל אין לי ספק שההתמסחרות וההתדרדרות רק ממשיכים.
אגב, בטיול משפחתי לפני כמה שנים באגמי המלח היבשים של סולט-לייק-סיטי, גחנתי בעצמי לטעום את הקרקע.
הטעם היה של עפר מטובל הייטב במלח
תודה.
לסקולניק, הכל תלוי בנקודת מבט. הטענות על ההתמסחרות למיטב ידיעתי קיימות כבר כמה שנים…מדובר באירוע גדול ומורכב מאין כמותו. אני ראיתי שם מה שאני יכול להעריך מהידע המוגבל שלי כמה וכמה שיאים של יצירתיות. אני מקווה שאגע בכמה בהמשך הפוסטים..
תודה עמי
נהניתי מאוד מהתיאור. הצלחת. נפגש שנה הבאה
"back home".
טלי
כתבת נהדר. מרתק. תודה
וממליץ לך לקרוא את הסיפור של העיתונאי הבריטי ג'ף דאייר על פסטיבל האדם הבוער
מופיע בקובץ המאמרים/סיפורים המופלא
שלו "עזוב אותך מיוגה"
http://www.haaretz.com/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=490217&contrassID=2&subContrassID=12&sbSubContrassID=0
נשמע, ונקרא, כחוויה אחרת מכל מה שמוכר.
מרתק לגמרי. חדש לחלוטין.
WOW
ובועז תודה על הלינק
טלי אהלן וד"ש למתמטיקאי..
בועז, תודה וממליץ להגיע לשם..
גם לך חלי
אפשר לראות עוד תמונות מדהימות בפליקר שלו:
http://www.flickr.com/photos/19479907@N00/sets/72157601880214700/
וואהו, ועוד וואהו
מה זה הדבר הזה?
המקום הזה והאירוע הזה?
הזוי לגמרי
הייתי משועשע והמום מהצילומים המדהימים כמו הפסנתרן והפצצה הורודה שלידו, מכונית הגולגולת, המיטה הנוסעת, האופק והספינה וכ"ו
ממש מקס הלוחם בדרכים 2 ועוד יותר הזוי ומסקרן
פוסט שזורק אותך הרחק מכאן
וואהו
סחתיין ותודה, ממש תודה על הפוסט
שרון, הכל אמת…האירוע הכי שרוט שיש…ויש לי עוד כ-300 צילומים מהסוג הזה…ועוד הרבה דברים שלא תיארתי..למשל: תחרות הציצים המקושטים – שזה מסע הציצים הגדול בעולם במהלכו רכבו באחר צהריים מאובק אחד כמה מאות נשים מכל הגילים ומכל הצבעים בתהלוכת אפניים בלתי נגמרת. הייתה מישהי שאמרה כי מעולם לא נראו כל כך הרבה זוגות שדיים מצויירים במקום אחד..
אירוע אחר: אלה שבאים פעם ראשונה נקראים: "בתולות" ועוברים טקס חניכה מיוחד. אני עברתי טקס השפלה מקסים בידי צמד- אשה וגבר עירומים בער הכניסה. הייתי מראה את התמונה אם לא הייתי מתבייש…
מה יש להתבייש?
כולנו יהודים
(-:
great post Ami!! We love reading your stories and remember our adventures:)
Here's a link to Shai's Flickr for many more pics.
http://www.flickr.com/photos/77197196@N00/sets/72157601901651777/
אני מכיר את האירוע שנים אבל מעולם לא הייתי שם, אולי עכשיו תהיה לי מוטיבציה (אני נמצא במדינה שכנה לא רחוק).
גרמת לי לקנא.
אגב, החלק האהוב עליי בפוסט הזה היתה הקאקמייקה. יצירה מופלאה.
hi it's shalev from the tent next door.
you covered a lot of aspects of "burning man" with insightful descriptions.
even though i wrote a little about it to my friends back home, i'll still refer them to your blog.
thank you.
shalev.
האינטרנט הזה…הכי כיף לגלות שהוא מגיע לכל מקום..גם ליעל ושי, טלי ושליו שנמצאים כרגע בניו יורק. תודה וטוב לשמוע מכם.
OMG:-)
מדהים. הלם תרבות מטורף.
ואתה כמו תמיד כותב מעולה.
אשמח לקבל תמונות נוספות למייל שלי..
להתראות בקרוב (מקווה) ושנה טובה!
אורית
יפה כתבת והמחשת
עוד שנה שנאלתי לוותר
My spouse and i undoubtedly must think far more in that area and see what i can do concerning this.
פרסם תגובה