1.      מזל גדול שהחיידקים והווירוסים הזעירים שהורגים אותנו לא עוברים באינטרנט. תארו לכם שכל מיני סטרפטוקוקוסים למינהם, נגיפי איידס ושפעת החזירים היו איכשהו מתפתחים ומתרבים בסרוורים ובחוות השרתים, ועוברים באמצעות הרשת לכל רחבי העולם. קרוב לוודאי כי המין האנושי היה עומד אז בפני סכנת הכחדה מאיימת לא פחות מזו הנגרמת על ידי התנגשות עם אסטרואיד ענק שמגיע מהחלל. 

2.      מה שכן עובר ונפוץ במהירות ברשת האינטרנט הן יחידות מידע המכונות "ממים". המדובר על רעיונות, מילים, קודים, אופנות, מושגים, סיסמאות, ביטויים, מנגינות וכך הלאה. הממים הם הגנים של התרבות. במובן מסוים ניתן לדמות אותם לחיידקים ולנגיפים בטבע. אם התוכן הגלום בהן הינו מספיק אלים (כלומר מעניין ומושך וכד') הממים הופכים להיות מידבקים מאד ומתפשטים במהירות מאדם לאדם, מנשא לנשא. 

3.      הרשתות החברתיות, טוויטר בראשן הן כלים מובהקים להפצת הממים. הן עושות זאת בסגנון משלהן. קחו למשל את המקרה הנוכחי של שפעת החזירים. השפעת המוזרה והקטלנית הזו שמאיימת עוד רגע להפוך למגיפה עולמית, נפוצה כרגע בשתי דרכים עיקריות: הנגיף שלה שעובר בדרך כזאת או אחרת מאדם לאדם, והדימוי – המם שעובר ברשת במהירות עצומה וזורע פחד וחשש.

4.      אתר "הכל ב-140" הוא רק דוגמה אחת ממאות, ואולי יותר אתרים שהומים ומזמזמים סביב לנושא של שפעת העופות. "הכל ב-140" מזרים משפטים של חברי טוויטר, שנייה אחר שנייה וכולם מדברים בשפעת. התחושה היא שהרשימה אינה נגמרת_הטוויטים שמגיעים אחד אחרי השני, מספרים על התחושות, החששות, ההרגשות, הבקשות, ההתראות, הנבואות, השמועות, העובדות, ומה לא, והכל ב- 140 תווים(!). המגיפה הביולוגית עדיין לא כאן. המגיפה של שפעת החזירים הסמנטית נמצאת כאן זה מכבר.

5.      טוויטר במובן הזה הוא האמפליפייר של היסטריה. הקצב, הנגישות, הזמינות והקלות הבלתי נסבלת של הכתיבה הטוויטית הופכת את הרשת הזאת לקטליזטור מובהק של דרמות אנושיות עזות. כל משפט שנכתב בטוויטר הוא פוטנציאל לתגובות ולמהומה מילולית בזעיר אנפין. לכמויות המצטברות של הטוויטים יש אפקט מתגבר ומתגלגל משלהן.

6.      העובדה שב-140 תווים אתה לא ממש יכול לפרט מה קורה, לפתח רעיון או להציע דרך פעולה, כמעט ונשכחת על ידי "העוקבים". "ההולכים אחרי" קוראים בחופזה, דגים את השמועה ו"נדבקים". המסר שבא לעיתים עם לינק מועבר הלאה במהירות, והכל במתכונת שמקדשת את הקיצור ואת הזמן שאיננו.

7.      הטוויטר שלי אודות השפעת המתפשטת ממשיך לרוץ במסך. קצב העדכון המהיר יוצר תחושה שהשפעת מתפשטת במהירות. אלא שתחושות הן סוג של אינטואיציה ואינן משקפות בהכרח את מה שקורה באמת בשטח. כך או כך הלחץ מעמיק והפאניקה הולכת ומקבלת פנים. אני לא בטוח היכן הסכנה גדולה יותר, מהווירוסים של השפעת, או מהטוויטים שממלאים את המסך.