לא פעם יצא לי, בזמנים אחרים ובמקומות שונים, ללכת על הסף ולהתבונן בתהום שלמטה. תמיד פחדתי ותמיד התרגשתי. 

תחושת הסכנה היא מיידית. אתה מתבונן והאור פוגע בעיניך. קרני האור עוברות דרך הקרנית, נשברות בה, חודרות דרך האישון עד שמגיעות אל הרשתית, שם הן נקלטות ומתורגמות לאותות עצביים. אלה חולפים כבזק באמצעות עצב הראייה בואכה המוח. או אז מגיע הפחד.גם ההתרגשות. סופת אדרנלין גועשת בעורקים. 

הקטע הבא מיועד לבעלי עצבים חזקים. איני יודע היכן הוא צולם וגם לא כך כל מעניין אם בקסדת הרוכב הייתה מצלמה שקצת עיוותה את התמונה. אני רק מציע לכל אלה שבכל זאת יסתכלו, להטות את הגוף טיפה מעט שמאלה. זה יכול לעזור.